במהלך השבוע הייתי במשתלה וקניתי כמה פרחים לשתילה, לצערי לא נכנסתי לעניין ירקות מכיוון שבמשתלות בדר"כ יש רק זרעים והנבטה זה כבר קטע יותר מורכב ורגיש, ולמרות ששכחתי את הספר של שלמה אילן בבית פשוט הימרתי על כמה זנים.
התחלתי לעבוד בגינה, היו לי פרחים לשתול (יסמין, פטוניה, שיבולת, חלבלוב ותבלינים) והייתה לי ערימת זבל אורגני לקומפוסט. ומכל הדברים שרציתי לעשות התחלתי עם מה שהכי חיכיתי לו ונראה לי הכי מאתגר – משהו שיכול להרים הרבה גבות של הרבה אנשים ודווקא בגלל זה התחלתי איתו – קומפוסט.
בלוקים במשקל 30 קילו שהייתי צריך לחפור מתוך האדמה
בחרתי חלקת אדמה בשטח של 50 על 100 ס"מ, זה נראה לי גודל סביר. השכבה הראשונה של האדמה נראתה לי כל כך שחוקה ויבשה שלא רציתי להניח את הקומפוסט עליה, הסיבה היא שרציתי שתהיה איזושהי אינטראקציה בין החרקים והאורגניזמים שבאדמה לבין הקומפוסט. אז התחלתי לחפור לעומק של כ-15 ס"מ - עם כף כזאת קטנה ואדמה כזאת סיוט לא הייתי מאחל את העבודה הזאת לשונאים שלי. באדמה היו משום מה שאריות חומרי בניין (!), קצת צבע, אבנים ואפילו חלקי בלוקים. באותו יום הוצאתי כ-30 קילו של בלוקים מתוך האדמה. אני מבין שחשדתי בשכבת האדמה הראשונה מסיבה מוצדקת. את השטח שחפרתי לקומפוסט גידרתי במעט עצים ישנים (לא הלכתי על שיטת הקופסה – זה נראה לי אמריקאי מדי), ומבחינת תכולת הקומפוסט, שמתי בו כבר שכבת זבל חום – עלים יבשים, זבל ירוק – פסולת ירקות מהמטבח, ושוב חום. הקומפוסט מהמם..
הקומפוסט המהמם שלי
מותש אך מבסוט, וכבר שעה לתוך החושך, סיימתי להקים ערימת קומפוסט מגודרת במעט עצים ישנים. ושתלתי יסמין ושלוש פטוניות אחרי שאצלם חפרתי את האדמה לעומק של כ-40 ס"מ גם שם הייתה לי חשובה האינטראקציה עם אדמה עמוקה ובריאה יותר ע"מ שהשורשים יתבססו. את החלק מהשתילים שלא הספקתי לשתול אני אשתול בימים הקרובים.
אז היום הראשון היה מאוד מעניין ומלמד, הופתעתי מהקושי שבחפירה – פעם הבאה אבוא מוכן יותר, הופתעתי מהכמות הקטנה של הדברים שעשיתי למול מה שתכננתי ובכל זאת אני מרגיש מסופק מאוד… וחוצמזה אני רגוע – כבר יש לי קומפוסט – ובזמן זה ממש – הוא מתקמפסט לו…
הפרחים ששתלתי
