סחבי מגיע לארץ

דניאל שלומד רפואה בהונגריה שלח מייל עם הכותרת הנ"ל, והנה הפירוט:

"הי
אני מגיע לסופש קצרצר
בלוז לפגוש את כולכם לבקר בדירות החדשות +סיבוב גינות אורגניות
אכילת שוארמה וקוטג' (בעדיפות לא באותה ארוחה)
ויציאה משותפת הכוללת אלכוהול"

כן, וצחוק בצד, הבחור לא רק בא לראות, אפילו סיכמנו שהוא יבוא לעזור בגינה. "מה שאתה רוצה חביבי, תשתמש בי כאילו הייתי עובד תאילנדי, רק שאלי ישי לא ישמע." דניאל מגיב, אני מופתע שבתור מישהו שלומד בחו"ל, הוא לפעמים מעודכן במה שקורה בארץ יותר ממני.

כבר בערך שבועיים שאני מנסה לייצר שתילים מזרעים די איכותיים שנתנו לי, אבל מבעד לחלון במטבח לא נכנס המון אור. בספר "הגן הפורה" יש הסבר די מדהים על בניית מנבטה, שם מנביטים זרעים עד שהם הופכים לשתילים. החלטתי לקחת כוננית טלוויזיה ישנה ולהפוך אותה למנבטה.

אני הבאתי את החזון, וידי המנתח של דניאל התחילו בעבודה. הוצאנו את כל מדפי הכוננית, והנחנו אותה על הרצפה כך שדלת הפרספקס שלה מופנית כלפי מעלה ולא הצידה כמו שהיא היתה, כך השתילים שבתוך הקופסא חשופים לשמש אך מוגנים מהקור. בעזרת מקדחה וברגים קיבענו את אחד המדפים בצורה מקבילה לרצפה כך שהשתילים יוכלו לנוח עליו בגובה יחסי.

ידי המנתח דניאל

מלבד תנאי חום וקרינה, הבידוד של השתילים חשוב על מנת שהם לא יאכלו ע"י מזיקים או ציפורים, ועוד דבר שקראתי, הוא שהלחות שבאדמת השתילים מתאדה במהלך היום, ובמהלך הלילה מתעבה על כיסוי הפרספקס ונופלת חזרה על אדמת השתילים.

גבות מורמות?

ועכשיו מילה בשבחי העבודה הקבוצתית. נתחיל מזה שזה יותר קל להרים ביחד, ולעבוד ביחד, נמשיך בזה שזה יותר כיף לעבוד בשותף על משהו, ונסיים בזה שלעזאזל, פשוט יותר קל להתמודד עם הגבות-המורמות-של-השכנים כאשר יש לך גיבוי של עוד מישהו, כי בסופו של דבר התמיכה של האנשים שמסביב חשובה.
ובסוף כל זה יצא, שבגלל שהלכתי לבקש מהשכן שלי חשמל, הוא הציע לעזור בבניית הקומפוסטר של דיירי הבניין – להיט!

אז אני אומר, בין אם הגינה שלכם משותפת או פרטית, שתפו אותה עם עוד אנשים. קראו להם כדי שיעזרו, או כדי שיהנו איתכם מהגינה ופירותיה. אם תזמינו אותי אני בטוח בא, ואם יש קוטג' או שווארמה, אולי גם דניאל יגיע.

פה עדיין לא הורדנו את הגלגלים ממה שהיתה פעם כוננית לטלוויזיה

המנבטה המוכנה

הצמחים במנבטה לאחר כמה ימים